לג'נגל בין ילדים, משפחה ועסק. איך אני עושה את זה?

ילדים.

להיות עצמאית בעלת עסק ולגדל ילדים, ובמקרה שלי ארבעה, זה אחד השגעונות הכי גדולים שלי לצד אחד האתגרים הכי גדולים שלי.

כפרפקציוניסטית מוצהרת, אני לא יכולה להרשות לעצמי להיכשל באף אחד מהם (כשכמובן הכישלון הוא אך ורק שלי בעיני עצמי ולא נמדד בכלל בסטנדרטים חברתיים שפויים אבל זה כבר לפוסט אחר).

זה אומר שכמו שהעבודה שלי צריכה להיות על הצד הטוב ביותר, כך גם ההורות שלי.

ככל שבן זוגי עוזר ועושה בבית המון, עדיין, כמו שכל אמא יודעת, להיות אמא זו כבר משרה מלאה.

תוסיפו לזה את השאיפה לעשות הכל מהכל בכל ותקבלו משימה (כמעט) בלתי אפשרית.

כל הזמן אני שומעת מסביבי, איך את עושה את זה?!?!?!?

אז איך אפשר לנהל עסק של one man show וגם לנהל משק בית באותם אחוזי הצלחה, עם אותה תחושת סיפוק והנאה ומבלי להיות גמורה מהחיים בסוף יום?

חשבתי תקופה ארוכה וחשבתי.

ריכזתי לי כל פעם עוד משהו שגיליתי שאני עושה או שעוזר לי בתפקוד שלי.

התייעלויות שונות, קיצורי דרך וחיסכון בזמן. מבלי לפגוע באיכות.

בעיקר במטבח אבל לא רק.

ובא לי, ממש בא לי שתקראו ותצליחו לקחת אפילו משהו אחד קטן ממני.

1. תכנון ארוחות שבועי: גיליתי שכשאני יודעת מה אני מתכננת לבשל באותו השבוע, הרבה הרבה יותר קל לי להתארגן ולא לבזבז זמן בתהיות וחשיבה. לי באופן אישי יש לוח גיר במטבח שאני מעדכנת אותו לפי הצורך. כשהתכנון השבועי שלי מול העיניים, אני יודעת בדיוק מה להוציא מהפריזר ערב לפני, איך להתארגן מבחינת זמן הבישול, ובכלל, המחשבה מסודרת יותר. גם קל יותר להיערך לקניות.

2. קניות: זה שרשימת קניות זה דבר הכרחי כבר כולנו יודעות. אני משתדלת למלא את הרשימה לפי מחלקות כדי שיהיה יעיל יותר בזמן אמת ולהתאים את המצרכים לתכנון הארוחות השבועי. לחילופין, אם אני קונה משהו לא מתוכנן שנותן לי רעיון להכין דבר מה שלא ברשימה, אני מיד מוסיפה אותו ללוח גיר שלי, אחרת הוא נשכח במקרר, כמו גם ייעודו...

3. לשטוף מראש ירק ולהקפיא:

חוזרים מהסופר, מתחילים לשטוף. חצי שעה של עבודה מרוכזת אבל נותנת שקט וחוסכת זמן לכמה ימים. לדוגמא: ענבים, עגבניות שרי, תותים... אני משרה מראש (בקערת מים עם חומץ או סבון אקולוגי מיוחד לשטיפת ירקות) ויש לי זמין תמיד במקרר. בנוסף, כל הירק שאני לא צריכה טרי לעכשיו או שנשאר ממאכל מסויים, אני שוטפת, משרה, קוצצת ומקפיאה בשקיות קטנות. ככה אם אני צריכה פטרוזיליה למרק או כוסברה לשקשוקה, אני רק מוציאה מהפריזר ומוסיפה. חוסך יםםםם של זמן.

4. קטניות, על אותו עיקרון. משרים, מבשלים כמות, מסננים ומקפיאים בכמויות. מצוין לעדשים, שעועית, חומוס וכד'. מעולה לשילוב בסלטים, מרקים ותבשילים שונים.

5. בצל מטוגן. טיפ מסבתא שלי הרומניה. חותכים מלא בצל, מטגנים אותו וכמו שהוא, עם השמן שמתפקד כאן כחומר משמר, מכניסים לצנצנת ולמקרר. כשרוצים להוסיף לאורז, למשל, פשוט שולפים כף מהצנצנת ומסודרים, בלי הצורך בחיתוך/טיגון/ כלים מלוכלכים.

6. שניצלים. טיפ של דודה איילה. כשקונים שניצלים טריים, מיד משרים אותם בתערובת ביצה, מצפים בפירורי לחם ומכניסים לקופסא אטומה, כשהם מופרדים בניילון או נייר פרמנט. ככה יש תמיד ארוחת צהריים בשלוף כשנתקעים, רק להפשיר חצי שעה ומיד לטגן. גם זמין, גם חוסך בלאגן, גם חוסך זמן וגם טעים יותר לאכול טרי.

7. הקפאת מנות. בכלל, בעיני הפריזר הוא חברה הטוב של האמא העסוקה. הזכרנו את השניצלים, נכון? אז אפשר לעשות אותו דבר כשמכינים כמות גדולה של רוטב בולונז, נניח. או לזניה. או אפילו קציצות ברוטב. מפרישים "מנה לשעת חירום" כמו שאני קוראת לזה כך שכשאני נתקעת ואין לי זמן להכין משהו טרי, יש לי מנה מוקצבת לפעם אחת כדי למלא את החור. רק תשימו לב לא להקפיא שום דבר עם תפוח אדמה בפנים כי כשזה מפשיר זה מאוד מיימי ולא ניתן לאכילה. כל דבר עם עגבניות למשל, מפשיר יופי, כאילו עכשיו בושל וגם שומר על ערכיו התזונתיים.

8. הגדרות זמנים: זמן עבודה, זמן ילדים, זמן טיפול בבית. לפני שעשיתי הפרדות כאלה, הייתי מוצאת את עצמי עובדת בזמן שהילדות בבית ובעצם נוכחת- לא נוכחת. הגדרת הזמנים, והעמידה שלי בהם, עוזרת לי למצות את זמן העבודה באופן מכסימלי ולהיות נוכחת לצרכי הילדות בזמנים שהן צריכות אותי. סדר יום הוא דבר חשוב גם לנו המבוגרים.

9. כביסות. כשהילדות מתקלחות זה זמן הכביסות שלי. להעמיד כביסה או לקפל בזמן שאני איתן באמבטיה. הכי עוזר כשבן הזוג מעמיד מכונות לבד ומקפל גרביים ומגבות (בגדים זה עליי, אמרנו פרפקציוניסטית). ואם לא יוצא אז מול הטלוויזיה בערב, שתי ציפורים במכה.

10. הכנת קופסאות אוכל ערב לפני. אין לי זמן בבוקר. ולא, לא קורה כלום לטעם. חוסך המון זמן. כל מה שיכול להיכנס לקופסא מבלי לאבד טריות- נכנס כבר בערב. את הירקות והפירות שצריך לחתוך אני שוטפת ורק בבוקר מוסיפה. 2 דק' עבודה במקום 20 דק'.

11. להכין בגדים מראש. כשיש בבית 4 בנות קטנות, אפשר רק לדמיין איך זה נראה כשכל אחת מחפשת בשיא לחץ הזמן מה ללבוש ומה מתאים עם מה. אז מכינים מראש בערב, כשאין לחץ. הכי פשוט.

12. יומן שבועי או לוח שנה. המקרר אצלי בבית מתפקד גם כמרכז ניהול ושליטה ביתי. כל החוגים, כל הפגישות, כל האירועים, הכל כולל הכל מופיע על לוח השנה שמוצמד למקרר. בכל ערב לפני אני מציצה ומקבלת מושג על איך להיערך. כל שינוי שחל, כל תוספת שנוספת- הכל מיד נרשם וכל בני הבית שותפים לו.

13. לגור קרוב לסבא וסבתא. אני יודעת שזו פריבלגיה שלא אפשרית לכולכן אבל זה לא יהיה כנה לגמרי אם לא אציג זאת כאחד הדברים שהכי הרבה עוזרים לי בחיי. לשמחתי אני גרה קרוב גם להוריי וגם לחמיי (וגם לסבי וסבתי שיחיו). ולשמחתי הגדולה עוד יותר הם נותנים לי עזרה שאינה מובנית מאליה בהרבה ממשקים שונים. בראייה נרחבת יותר, בייביסיטר זמין, שכנה נגישה, חברה טובה או כל אחד אחר שאפשר לפנות אליו, מאוד יקלו ביום ביום.

13. זמן לעצמי. אם אין אני לי- מי לי. לא יעזור כלום וכל הקלישאות נכונות. אם לא נפנה בטירוף החיים זמן שקט לעצמנו, משהו שעושה לנו טוב, יהיה לנו מאוד קשה לתפקד לאורך זמן. אצלי זה היוגה. שעה וחצי שאני מקדישה בשבוע והלוואי ויכולתי יותר אבל אומרים תודה על מה שיש ולא על מה שאין.

הכיור הפרטי שלי. ככה כל צהריים. לא בתמונה: עוד כלים.